הרכב ובחירת חברי הסנהדרין

מבנה הסנהדרין ותקופת הכהונה

הסנהדרין תורכב מ-72 חברים, שייבחרו בבחירות אישיות וישירות על ידי אזרחי יהודיה.
תקופת כהונתו של חבר סנהדרין תיקצב ל-6 שנים. הכהונה היא לתקופה אחת בלבד, ואינה ניתנת להארכה או לבחירה חוזרת לעולם.
בחירות לסנהדרין יערכו אחת לשנתיים ובהן יועמדו לבחירה שליש ממושבי הסנהדרין (24 מושבים).

לשם הבטחת ייצוג אזורי וקשר ישיר בין הבוחר לנציג, תיושם שיטת בחירות מחוזית. חלוקת המדינה תתבסס על 5 מחוזות גיאוגרפיים קבועים: צפון, דרום, מזרח, מערב ומרכז.
מספר המושבים שיוקצה לכל מחוז מתוך 72 מושבי הסנהדרין ייקבע באופן יחסי למספר האזרחים הרשומים בו, וזאת על בסיס הנתונים המעודכנים של מרשם האוכלוסין הדיגיטלי הלאומי, הנקבעים על פי רשומות המגורים ברשויות המקומיות, ללא צורך במפקדי אוכלוסין מיוחדים.
חלוקת המושבים תעודכן אוטומטית לפני כל מערכת בחירות. עם זאת, לכל מחוז קבוע יובטח ייצוג של נציג אחד לפחות בסנהדרין, ללא קשר לגודל אוכלוסייתו.

על מנת למנוע ריכוזיות ולשמור על רשימות מועמדים בהיקף סביר עבור הבוחר, אף אזור בחירה לא יבחר יותר מ-12 נציגים בסך הכל (ולפיכך לא יותר מ-4 נציגים בכל מערכת בחירות דו-שנתית).
מחוז שאוכלוסייתו מזכה אותו ביותר מ-12 מושבים, יפוצל באופן אוטומטי למחוזות משנה. הפיצול למחוזות משנה יתבצע אך ורק באמצעות תוכנת אלגוריתם עיוורת המופעלת על ידי ועדת הבחירות המרכזית. האלגוריתם יתוכנת לחלק את השטח הגיאוגרפי של המחוז למחוזות משנה בהתבסס על שלושה קריטריונים אובייקטיביים בלבד, על פי סדר עדיפות זה:
1. שוויון דמוגרפי: מספר אזרחים שווה ככל הניתן בכל מחוז משנה (סטייה מירבית של עד 2%).
2. רציפות גיאוגרפית: שטחו של כל מחוז משנה יהיה רציף ללא מובלעות.
3. קומפקטיות מרחבית: העדפה לצורות גיאוגרפיות קומפקטיות ככל האפשר, למניעת תפירת גבולות פוליטית.

שום רשות פוליטית (סנהדרין או נשיא) לא תהיה רשאית להתערב, לשנות או לאשר את גבולות מחוזות המשנה שייקבעו על ידי האלגוריתם.

אזרח המבקש להציג מועמדותו באזור בחירה, יידרש לעמוד בתנאי הסף שייקבעו בחוק (גיל, אזרחות, היעדר רישום פלילי) ולהציג מספר חתימות תמיכה מינימלי של בוחרים רשומים מאותו אזור.
הבוחרים יוכלו להקים מפלגות או ארגונים פוליטיים כדי לאגד מועמדים תחת מצע רעיוני משותף, ולהציג רשימות מפלגתיות באזורי הבחירה.
המדינה לא תתערב ברישום המפלגות, למעט הבטחת הכלל החוקתי האוסר על התאגדויות אלו לשמש ככלי להשגת הטבות ייעודיות, סובסידיות או זכויות יתר למגזר כלשהו על חשבון הכלל. המפלגות ביהודיה ישמשו כפלטפורמות אידיאולוגיות בלבד.