יְהוֹדַיָה · YEHODAYA
ביטחון, יחסי חוץ וישראל
יהודיה תהיה מדינה קטנה, אך היא לא תיבנה כמדינה חלשה. גודל האוכלוסייה הוא רק אחד ממרכיבי העוצמה הלאומית. מיקום נכון, עומק אסטרטגי, טכנולוגיה מתקדמת, מודיעין איכותי, צבא מיומן ובריתות מועילות יכולים להעניק למדינה קטנה יכולת הגנה והרתעה משמעותית.
הביטחון יהיה אחד השיקולים המרכזיים כבר בבחירת הטריטוריה ובתכנון התשתיות. יהודיה תזדקק לשטח בעל עומק המאפשר הגנה, גבולות ברורים, גישה לים ויכולת לקיים נתיבי אספקה גם בשעת חירום. המרחק מן המזרח התיכון יצמצם את החשיפה הישירה למוקדי העימות המוכרים, וההסכם עם המדינה שממנה תירכש הטריטוריה יכלול הסדרה ברורה של הגבולות והיחסים הביטחוניים.
תפיסת הביטחון של יהודיה תישען על כמה יסודות:
- צבא סדיר מקצועי וטכנולוגי, שיתמקד במודיעין, שליטה, תגובה מהירה והפעלת מערכות מתקדמות.
- שירות חובה צבאי או אזרחי לכלל האזרחים, ללא פטורים מגזריים. השירות האזרחי יכלול בין השאר רפואה בחירום, הצלה, הגנת העורף, תקשורת ותפעול תשתיות חיוניות.
- מערך מילואים רחב, מאומן וזמין, שיאפשר להגדיל במהירות את הכוח בעת הצורך.
- השקעה משמעותית במודיעין, סייבר, בינה מלאכותית, חיישנים, רובוטיקה וכלים בלתי מאוישים. עבור מדינה קטנה, עליונות טכנולוגית היא מכפיל כוח מרכזי.
- הגנה שכבתית על הגבולות, המרחב האווירי, המרחב הימי, רשתות התקשורת והתשתיות הלאומיות.
- בניית יכולת הרתעה ברורה, שתמחיש כי כל ניסיון לפגוע ביהודיה ייתקל בתגובה מהירה ובמחיר כבד.
יהודיה אינה מתחילה מאפס מבחינת ידע וכוח אדם. בישראל ובקהילות היהודיות בעולם קיים מאגר יוצא דופן של ניסיון בתחומי הביטחון, המודיעין, הסייבר, ההנדסה, הרפואה והטכנולוגיה. גיוס חלק קטן מן היכולות האלה יאפשר להקים מערכת ביטחון מתקדמת בתוך זמן קצר יחסית.
מדינה קטנה אינה צריכה לייצר בעצמה כל מטוס, ספינה או מערכת נשק. היא יכולה לרכוש מערכות קיימות, לפתח יתרונות בתחומים שבהם יש לה יכולת מיוחדת ולשתף פעולה עם תעשיות ומדינות אחרות.
לצד היכולת העצמאית, יהודיה תפעל לבניית שותפויות ביטחוניות עם מדינות שיש להן אינטרסים משותפים עמה ובראשן ישראל. הסכמי מודיעין, רכש, אימונים, הגנת סייבר וסיוע הדדי יחזקו את ביטחונה ויהפכו אותה לשותפה בעלת ערך. הבריתות לא יחליפו יכולת הגנה עצמית, אלא יוסיפו לה עומק וכוח.
גם החוסן האזרחי יהיה חלק מתפיסת הביטחון. מערכות המים, האנרגיה, המזון, התקשורת והרפואה יתוכננו מראש עם יתירות, מלאי חירום ויכולת פעולה מבוזרת. מדינה המסוגלת להמשיך לתפקד תחת לחץ קשה יותר להכניע ממדינה שכל מערכותיה תלויות במספר קטן של מוקדים פגיעים.
מיקוד הממשל במספר מצומצם של תפקידים חיוניים מאפשר להפנות לביטחון את המשאבים, כוח האדם והמיקוד הנדרשים. הגנה על חייהם, חירותם ורכושם של האזרחים היא מן המשימות הבסיסיות ביותר של המדינה ועליהן לקבל עדיפות בהתאם.
יהודיה תגן על עצמה באמצעות שילוב של תכנון גיאוגרפי נכון, אזרחים מאומנים, כוח מקצועי, עליונות טכנולוגית, חוסן אזרחי ובריתות אסטרטגיות. היא אינה צריכה להיות המדינה הגדולה ביותר באזור כדי להיות המדינה שלא כדאי לתקוף.
האו״ם אינו מעניק למדינות את ריבונותן. הוא ארגון שמדינות ריבוניות רשאיות לבקש להצטרף אליו. חברות באו״ם היא ביטוי להכרה בינלאומית רחבה, אך היא אינה התנאי המשפטי לקיומה של מדינה ואינה המקור לסמכותה.
הקריטריונים המקובלים למדינה הם טריטוריה מוגדרת, אוכלוסייה קבועה, ממשל אפקטיבי ויכולת לקיים יחסים עם מדינות אחרות. יהודיה תעמוד בקריטריונים האלה באמצעות הסכם מדיני מחייב, שבו מדינה קיימת תעביר לה טריטוריה וסמכויות ריבוניות, ובאמצעות הקמת מוסדות שלטון, מערכת משפט, אוכלוסייה וכלכלה מתפקדת.
ההכרה הראשונה והחשובה ביותר תהיה של המדינה שעמה ייחתם ההסכם. כאשר מדינה ריבונית מעבירה ליהודיה שטח וסמכויות בהליך חוקי ומכירה בה כמדינה עצמאית, נוצר בסיס משפטי ומדיני ברור להכרה מצד מדינות נוספות.
לאחר מכן תפעל יהודיה להכרה ישירה מצד מדינות נבחרות, בהתאם לחשיבותן ולמערכת האינטרסים המשותפת עמן. היא אינה זקוקה להסכמה פה אחד של הקהילה הבינלאומית. די בקבוצה משמעותית של מדינות המקיימות עמה יחסים רשמיים כדי לאפשר מסחר, תנועה, השקעות, הסכמי ביטחון, הכרה בדרכונים ושיתופי פעולה מדיניים.
תהליך ההכרה יתבסס על כמה צעדים:
- קבלת הכרה בילטרלית ממדינות בעלות קשרים מדיניים, כלכליים וביטחוניים עם יהודיה.
- חתימה על הסכמי סחר, השקעות, תעופה, ספנות, ביטחון ושיתוף פעולה טכנולוגי.
- הקמת משרדי אינטרסים ונציגויות כלכליות במוקדים מרכזיים.
- שמירה על התחייבויותיה של יהודיה, כיבוד חוזים והסכמים והוכחה שהיא שותפה יציבה ואמינה.
מדינות מכירות במדינות אחרות כאשר המציאות המשפטית ברורה וכאשר היחסים עמן משרתים אינטרס מדיני, ביטחוני או כלכלי. יהודיה תציע לשותפותיה יציבות, חדשנות, השקעות, סחר, טכנולוגיה ושיתוף פעולה ביטחוני. ככל שתהיה מדינה מצליחה ומועילה יותר, כך יגדל מספר המדינות שירצו לקיים עמה יחסים.
ההיסטוריה מלמדת שמדינה יכולה להתקיים, לשגשג ולקיים יחסים בינלאומיים מלאים גם בלי להיות חברה באו״ם. שווייץ הייתה מדינה ריבונית ומוכרת במשך דורות והצטרפה לאו״ם רק בשנת 2002. חברות בארגון וריבונות מדינית הן שני עניינים נפרדים.
הבחירה שלא להצטרף לאו״ם היא בחירה בדיפלומטיה ישירה וממוקדת, המבוססת על יחסים בילטרליים ועל תועלת הדדית. המשמעות היא שיהודיה תידרש להשקיע יותר בבניית קשרים ישירים ובהסכמים פרטניים וזה בדיוק סוג מערך החוץ שהיא מבקשת להקים.
יהודיה תקום מכוח הסכם מדיני חוקי, תבסס ריבונות בפועל ותבנה מערכת יחסים עם כל מדינה שתראה ערך בשותפות עמה. ההכרה הבינלאומית תצמח מן המציאות שיהודיה תיצור ולא מכוח החלטות האו״ם.
יהודיה אינה מוקמת במקום ישראל, אלא לצדה. ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי וביתו הלאומי וההיסטורי בארץ ישראל. יהודיה תהיה מדינה נוספת בעלת זהות יהודית, שתציע מודל מדיני, כלכלי וחברתי אחר במיקום שונה בעולם.
היחסים בין שתי המדינות צריכים להתבסס על שותפות אסטרטגית עמוקה בין שתי מדינות עצמאיות. יהודיה תשאף לקיים עם ישראל קשרים בתחומים מרכזיים:
- שיתוף פעולה ביטחוני, מודיעיני וטכנולוגי.
- סחר חופשי, השקעות משותפות ושיתופי פעולה בתחומי המחקר והחדשנות.
- סיוע הדדי בעת מלחמה, אסון טבע או מצב חירום לאומי.
- שיתוף פעולה בתחומי השפה העברית, החינוך, התרבות והמורשת היהודית.
- סיוע קונסולרי ושיתוף פעולה בהגנה על קהילות יהודיות בעולם.
הקשר העמוק אינו מחייב זהות פוליטית או הסכמה בכל נושא. מדינות ריבוניות בעלות אינטרסים משלהן יכולות לחלוק זו על זו ולהמשיך להיות בעלות ברית, כפי שמקובל בין מדינות המקיימות קשר אסטרטגי ארוך־טווח.
ייתכן שתתקיים בין המדינות תחרות מסוימת על תושבים, יזמים והון. אין צורך להסתיר זאת. ישראל כבר מתחרה עליהם עם ארצות הברית, אירופה ומדינות נוספות בעולם וישראלים המבקשים לחיות בחו״ל יכולים לעשות זאת גם כיום. יהודיה תאפשר לחלק מהם להמשיך לחיות בעברית, במסגרת מדינית יהודית ובזיקה קרובה לישראל ולעם היהודי.
רבים מן היהודים שעשויים לבחור ביהודיה הם אנשים שאינם מתכוונים לעלות לישראל מלכתחילה. מבחינתם, האפשרות המעשית כיום היא להישאר במדינת מגוריהם או לעבור למדינה זרה אחרת. יהודיה לא תיקח אותם מישראל; היא תיצור עבורם אפשרות יהודית נוספת.
כאשר אדם יבחר ביהודיה במקום בישראל, אין בכך בהכרח הפסד לעם היהודי. אנשים אינם רכושה של מדינה, ומדינה חזקה צריכה לזכות באמונם ובבחירתם. תחרות בין שני מודלים יהודיים עשויה לעודד את שתי המדינות להשתפר, ללמוד זו מזו ולהציע לאזרחיהן תנאים טובים יותר.
מן הבחינה האסטרטגית, קיומה של יהודיה דווקא יחזק את ישראל. היא תוסיף לעם היהודי מוקד נוסף של אוכלוסייה, הון, ידע, תעשייה, יכולת ביטחונית והשפעה מדינית. בשעת חירום היא תוכל לספק לישראל סיוע, ציוד, מרחב פעולה ושותפה שמחויבותה אינה תלויה בשינויי דעת קהל במדינות זרות.
ישראל תמשיך להיות היהלום שבכתר והבית הלאומי של העם היהודי. יהודיה תוסיף לצדה מרכז נוסף של חיים יהודיים ריבוניים. עם בעל שתי מדינות חזקות, ידידותיות ומשתפות פעולה הוא בעל אפשרויות רבות יותר, עומק רב יותר ויכולת טובה יותר להבטיח את עתידו.